העצמות בגופנו הן רקמות חיות. אמנם השינוי המתהווה בהן הוא איטי אך אין זה אומר שהעצמות אינן נענות לשינויי לחץ, התהוות והריסה. כיצד משפיעה הפעילות, או חוסר הפעילות שלנו על מצב השלד, ואיך זה קשור לאוסטיאופורוזיס?
בגופנו קיימים שלושה סוגי תאי עצם: סוג ראשון של תאים נקראים אוסטאובלסטים (Osteoblasts) – תאים בוני עצם היוצרים רקמות עצם חדשות ; אוסטאוציטים (Osteocytes) אלו הם תאים בוני עצם בוגרים השומרים על מבנה העצם, ואוסטאוקלסטים (Osteoclasts) מעכלים והורסים תאי עצם ישנים שאין בהם שימוש למטרת תחלופה. העובדה המעניינת היא שתאים יכולים להחליף זהויות בהתאם לדרישות הגוף. למרות השינויים האיטיים יחסית המתהווים בעצם, המשאבים הנדרשים ליצירתה הם גדולים ועל כן הגוף מפרק מינרלים מתאי עצם שאינם בשימוש ומשתמש במשאבים אלה לחלקים אחרים בגוף. הקבלה יפה יש לשלושת סוגי התאים לשלושת האספקטים של האלוהות הוודנטית – הברהמן. שלושת האספקטים הם ברהמה – הבורא התואם את התאים יוצרי העצם Osteoblasts, וישנו – המשמר תואם את תאי העצם Osteocytes ושיווה – ההורס אשר תואם את תאי ההרס Osteoclasts של העצם.
חוק Wolf שמראה שצפיפות עצם תלויה בלחץ המתהווה עליה. אנשים אשר אינם פעילים גופנית ואינם מפעילים לחץ וכוח על העצמות פגיעים יותר לדילול עצם – אוסטיאופורוזיס. מצב זה פוגע גם בגברים וגם בנשים בגלאים הולכים ויורדים. במקביל טווח חיינו הממוצע גדל ועלינו לשמור על עצמות בריאות וחזקות. משום כך התעמלות בונה עצם כגון יוגה כה חשובה בכדי לשמור על שלד ועצמות חזקות. חוק wolf אומר שככל שמופעל לחץ או משקל על אזור מסויים בגוף, אותן עצמות שעליהם מופעל הלחץ תפתחנה יותר תאים בונים מהורסים. גם ההיפך הוא נכון: ככל שתרד רמת המאמץ והפעלת הלחץ על עצם בגוף, אותה עצם תפתח יותר תאים הורסים, וביחד עם התקדמות הגיל תידלדל אותה עצם.
מהו אוסטיאופורוזיס ?
אוסטיאופורוזיס הוא מצב בו מבנה העצם מתדלדל, היא מאבדת צפיפות ומסה וכתוצאה מכך רגישה יותר לכוחות פיסיים. במצב כזה עשויה עצם להיסדק או להישבר בקלות רבה יותר. אוסטיאופורוזיס בדר"כ משפיע קודם על חוליות עמוד השדרה וראש עצם הירך (ה- Femur ) אך גם על כל עצם בגוף. האוסטיאופורוזיס עשוי להיות "שקט" ולא ידוע לאדם עד אשר מבנה עצם קורס תחת עומס בפתאומיות. כמו כן עשוי להתרחש מצב בו מתהווים סדקים שאינם ידועים כלל לאדם.
רוב הסדקים מתרחשים בזמן כיפוף קדימה, לצד ובפיתול וכאשר משלבים בין תנועות אלה הסיכון לסדק או שבירה עולה. לאנשים הסובלים מאוסטיאופורוזיס, שבירה עשויה להתרחש בזמן פעילויות יום יומיות כמו להרים דבר מה מהרצפה, להוציא דבר מה מהמכונית, לסגור או לפתוח חלון וכדומה. זהו מצב שמתרחש לא רק אצל מבוגרים אלא בגלאים הולכים ויורדים, אצל גברים ונשים.
אילו תנוחות יוגה מתאימות לאוסטיאופורוזיס?
תנוחות רבות של יוגה מתאימות לאנשים בקבוצת סיכון לאוסטיאופורוזיס והם כוללים תנוחות עמידה, סירה, לוחם, ספינקס, קוברה, דג, חתול וכמובן תנוחת הרפיה. בתנוחות אלה העברת הכוחות בשלד היא נוחה ואינה בכפיפה או בפיתול. תנוחות כגון עץ, הר ולוחם טובות לבניית עצם ותנוחות כגון סירה, ספינקס, ארבה, קוברה ודג מחזקות את שרירי הגב ומקילות על לחץ הכבידה שפועל בין החוליות. כמובן שיש להתאים תנוחות אלה לכל אדם על פי מצבו. במיוחד יש לשים לשים לכניסה ויציאה בטוחה מתנוחה ולהכין את הגוף לשהייה נוחה במגבלות הגוף. תנוחת עובר שטובה בדרך כלל למרבית האוכלוסיה עשויה לגרום לבעיות בהיקשר זה בגלל לחץ על עצמות הירך והמפרק עם האגן.
לסיכום
פעילות גופנית כמו יוגה שומרות על מבנה עצם חזק ובריא. ככל שגילנו עולה עלנו לשים לב לצפיפות העצמות ולהתפתחות אוסטיאופורוזיס. היות ולאוסטיאופורוזיס אין סמנים חיצוניים על המורה והתלמיד להיות זהירים במיוחד עם התחלת תרגול היוגה. על המורה לאבחן ולשים לב לשינויים מבניים המתרחשים אצל תלמידים ובמיוחד מאצל המבוגרים מביניהם ולהתאים להם תרגולים מתאימים.
פניה בוואטסאפ