היציבה שלנו מאפיינת אותנו. האופן שבו אנו ניצבים מול אתגרי החיים, מול כוח המשיכה ומול הזמן – אנו ניצבים ועומדים איתן או שאנו קורסים ומרגישים כמו עלה נידף ללא תחושת חוזק פנימית. ללא טיפוח יציבה אנו שבריריים. טיפוח היציבה מתחיל בכפות הרגליים.
תרגול סדיר של יוגה משפר את תפקוד כף הרגל, מטפח ומבריא אותה וכמובן משפר את היציבה. רוב כפות הרגליים שאנו רואים אצל תלמידים שמגיעים אלינו לשיעורי יוגה הן סגורות ולא אקטיביות. חלקן מראות שינוי שלדי ודפורמציות. כמעט תמיד בעלי כפות הרגליים לא 'גאים' בכפות רגליהם ורובם אף מתביישים בהן. ניכר ברוב כפות הרגליים שהן לא זוכות לתנועה ואנרגיה מספקות, אחת מהסיבות העיקריות היא שהן סגורות רוב היום בתוך נעליים, לרוב לוחצות ולא מתאימות (למשל נעלי עקב).
כפות הרגליים הינם אחד מהאברים המגיבים ביותר לתרגול יוגה. הן משתנות לטובה בעקבות תרגול נכון ומצטבר. במהלך השינוי הזה כף הרגל הופכת ממצב סביל לפעיל. ניתן לומר שכף הרגל עוברת ממצב סגור לפתוח.
תמונה א': כף רגל סגורה
ניתן לראות הישענות לעבר הבהונות הגדולות משום שהבהונות הקטנות יותר הופכות עם השנים לעצלות ולא פעילות. לתינוקת שלי בת החצי שנה, לדוגמא, כפות רגליים פעילות מאוד עדיין: כל הבהונות מופרדות זו מזו ויש להם יכולת תנועה עצמאית, כמעט כמו באצבעות הידיים. רובנו איבדנו את העצמאות הזו ואיתה את הבהונות כ-'משאבי יציבה' פעילים.
תמונה ב' : שלב ביניים בפתיחת כף הרגל בעקבות תרגולי יוגה:
ניתן לראות שהתפתחו מרווחים בין הבהונות ומשקל גוף יכול להתפרש על יותר שטח.
תמונה ג' : מנח כף רגל בתרגול המתפתח עם מספר שנים של תרגולי יוגה :
ניתן לראות מרווחים ברורים בין הבהונות. ניתן לראות חיבור של קצות הבהונות עם המזרן. כמו כן אפשר לראות ששתי כפות הרגליים לא זהות ובשמאלית הבהונות המרכזיות קרובות יותר מאשר בימנית.
התפתחות כזו של כפות הרגליים "ויציאתן מהארון" לוקחת זמן אמנם, אבל התגובה ומהירות השנוי וההרגשה מהירים הרבה יותר. מתרגל יוגה בקביעות יכול לזכות לתמורות בחיים בעקבות טיפוח היציבה שלו. לסובלים מהתקפי
חרדה לדוגמא יש בדרך כלל כפות רגליים סגורות ולא פעילות מספיק. תרגול יוגה נכון מעודד את פתיחת כף הרגל ואיתה את היציבות הפנימית לה הם זקוקים בזמן התקף חרדה. ככל שכף הרגל פעילה יותר המתרגל ניצב בזמן החרדה ביציבה פנימית איתנה יותר.
תרגלו יוגה ותרגלו חיבור לאדמה בזמן התרגול. היו ערים תמיד לחלוקת המשקל בין רגל לרגל ובין החלקים השונים בה: עקב, כריות בהונות, קשת חיצונית ופנימית וכל אחת מהבהונות. כמו היו ערים לחלק הקדמי של כל בוהן בנקודת האחיזה עם המזרון.
תמונה ד' : כפות רגליים אקטיביות אצל תינוקת בת חצי שנה
אוייבי היציבה שלנו:
ישיבה ממושכת על כסאות
ישיבה על כורסאות
נעליים סגורות לשעות ארוכות
נעלי עקב
שרירים חלשים
בוני היציבה שלנו
שבו על הרצפה עם ילדים ושחקו איתם
תרגלו יוגה יחפים
לכו על חול ים או דשא יחפים
אל תלכו עם נעליים בבית .
פניה בוואטסאפ