היוגה עוסקת באופני החשיבה שלנו. הסבל והכאב הנגרמים כתוצאה ממקצב תזזיתי, מתמיד ובלתי נשלט של מחשבות מקשים את חיינו. היוגה מציעה דרך ייחודית המכוונת להשגת מיומנות בשליטה על ההכרה. היוגה מלמדת אותנו לעצב מחדש את הגוף השכלי והרגשי שלנו, עד שנגיע למקום עמוק ממנו נתייחס לחיים אחרת. במצב זה גלי ההכרה שוקטים וההכרה שלווה כאגם צלול. בעבור מתרגל היוגה וכל מי שסובל מכאב נפשי או גופני, מצב זה הוא שחרור מלא מסבל.
מה מקור המחשבות?
היוגה טוענת שמקור המחשבות כולן מגיע מהרגלים או "
רשמים" (Samskaras). הרגלים אלה טבועים בנו והם ממשיכים להיטבע בנו בכל פעם שאנו מגיבים וממשיכים עם אותם הרגלי חשיבה. הדרך להיפתר מהרגלי החשיבה האלה הוא טיהור מצבור הרשמים. יש להבין שחלק מהרשמים הם עמוקים מאוד ונדרשים הרבה נכונות ומאמץ בכדי לנקותם מהתודעה בה הם שרויים. עם תרגול היוגה אנו מתאמנים לחשוב פחות (לפחות למשך זמן התרגול) ומוצאים את עצמנו בסכסוך עצמי הולך ופוחת.
פאטנג'לי שאיגד את טכניקות היוגה למקבץ של סוטרות (פסוקים) מראה שמקור המחשבות או גלי ההכרה – וריטים (Vritis) שהם הנסיון שלנו להבין את המציאות, הוא חמישה דחפים חזקים המוגדרים כמכאובים – קלישות (Klesha) והם :
1. אי ידיעה – Avidya – בורות ואי ידיעת האמת בנוגע למציאות, כל אופן מחשבה או בלבול המחשיב את הזמני לנצחי. כל מחשבה הטוענת לנצחיות הגוף. בורות כוללת בתוכה את שאר המכאובים בצורה זו או אחרת
2. תחושת "אני" – Asmita – מחשבות על ערך עצמי (גבוה או נמוך), אידיאולוגיה, השוואות מול אחרים, שיפוט אחרים מול עצמי וכו'.
3. השתוקקות – Raga – מחשבות או פנטזיות על דברים שברצוננו להשיג או לחוות בפעם הראשונה או חווינו ורוצים מאוד לחזור ולחוות שוב ושוב. מחשבות אלה לכאורה מביאות לנו עונג אך מציאות בוגרת חייבת להתמודד עם חסרון או אי היכולת להשיג את אותה חוויה.
2. דחייה – Dvesha – מחשבות רתיעה ושנאה על דברים שאנו רוצים להתרחק מהם – אנשים, חוויות, זיכרונות או אירועים שבהכרח נחווה בעתיד
4. פחד מוות – Abhinivesha – פחד מעובדת הזמניות, ההיכחדות, על עצם היותי לא קיים, חרדת מוות. הדחף להמשכיות החיים, הפחד ממחלה, מאסון, לי ולאחרים.
מה עושים עם זה?
בעודנו מודעים לסבל הנגרם כתוצאה מחמשת המכאובים נוכל לראות בבירור כיצד מחשבה מטרידה שייכת למכאוב אחד או יותר. ההקשר של המכאובים הוא אוניברסאלי כלומר לא שייך ספציפית לאדם מסוים אלא חלק מהחוויה האנושית. בסבל הנגרם לנו כתוצאה ממחשבה טמונה האנרגיה והנחישות הנדרשים בכדי לנקות אותה ממצבור הרשמים.
הקלישות נחשפות עם גלי ההכרה ומהוות מכשול בדרך לשחרור מהסבל. מטרתנו לאו דווקא להכחיד את הקלישות, אלא להופכן לפחות ופחות משפיעות על חיינו. לא לתת להן לשלוט בנו ולהחלישן. אנחנו רוצים לגדל את הפרח שבתוכנו ניאלץ לנכש את העשבים השוטים – המכאובים.
המודעות לחמשת המכאובים ואבחון המחשבה בהתאם להם משפרים את מצבנו מכיוון שכך מתפתחת בנו תודעת מתבונן, ריחוק ואי-צמידות. ללא תגובה ובמודעות מלאה אנו מפסיקים לחזור ולהגיב על אותו רישום שוב ולהעמיק אותו וכך משנים את הרגלי המחשבה שלנו בצורה דינמית ומתמשכת.