ביקורת על שיטת מקנזי לטיפול בפריצת דיסק

שיטת מקנזי נקראת על שמו של הפזיוטרפיסט רובין מקנזי שפיתח אותה בשנות השישים של המאה ה-20 כמסגרת של טיפול בכאבי גב תחתון ובכאבים הנובעים מהקרנה עצבית כתוצאה בפריצת דיסק ובלטים. שיטה זו כוללת הערכת מצב, מתן תרגול ממוקד לביצוע בבית והנחיות כלליות וארגונומיות במידת הצורך. שיטה זו נלמדת בבתי הספר לפזיותרפיה ומהווה כלי עבודה עקרי לפונים לרפואה הקובציונאלית כפתרון שאינו פולשני למקרים של פריצת דיסק מותנית והתפתחות בלטים. מטרת המאמר הזה היא לבחון את יעילותה בטווח הקצר והארוך. אנו טוענים שהראיות מציבעות על חוסר יעילות בולט בטווח הקצר והארוך ואינה מהווה תהליך ריפוי ושיקום ראוי. 

על מה מבוססת שיטת מקנזי?

שיטת מקנזי מבוססת על מרכוז הכאב לאזור הגב מהגפיים שבהם מורגשת הקרנה כתוצאה מלחץ עצבי. בעבודה עם המטופל, בוחן הפזיותרפיסט אלו תרגולים ימרכזו את הכאב מהגפיים לגב באופן היעיל ביותר, לפעמים עם תוספת לחץ פיזי מצד המטפל. המטפל מלמד את המטופל סדרת תרגילים אותם יבצע בבית. משום שפזיותרפיה הינה חלק מסל הטיפולים המוזלים הניתנים ללקוח בקופות החולים, שיטת מקנזי ניתנת באופן קבוע לכל אדם הסובל מפריצת דיסק והקרנות כאב אשר מופנה על ידי האורתופד לפזיותרפיה. בדרך כלל מקבל הפונה 10 מפגשי פזיותרפיה האמורים להעלים כאבים והקרנות.

יעילות שיטת מקנזי

עם זאת, סיבת הפופלאריות והנגישות של שיטת מקנזי אינה הופכת את אותה ליעילה בהכרח. יש לבחון " בשטח" במקרים אמיתיים האם שיטה זו יעילה להיעלמות הקרנות כאב (כאב סכיאטי), העלמות כאבי גב נלווים, הימנעות עתידית מהישנות של התקפי כאב משתקים ושיקום הגב בפני התפתחות בלטים ופריצות דיסק נוספות. ניתוח כולל (meta-analysis) שהתפרסם ב 2006 לא הצביעה על התאמה ברורה ויעילות גבוהה לשיטה במצבים אקוטיים (בזמן התקף פריצת דיסק). המחקר הראה חוסר יעילות במצבים של כאבי גב תחתון כרוניים, מחקר משווה נוסף מ 2012 הראה תוצאות דומות ואף הצביע שמרכוז הכאב , שהינה הדרך בה מציע מקנזי להיפתר מהקרנות כאב יעיל רק אצל אנשים צעירים ומתרחשת רק ב 37% מהמקרים.

על פי דעתנו ונסיוננו במרכז ליוגה טיפולית, בעבודה עם מקרים רבים ומגוונים של בעיות גב בשיקום עמוד שידרה, לא רק ששיטת מקנזי אינה יעילה לפתרון הכאב העצבי, היא מכאיבה ללא צורך ואינה מונעת הישנות התקפי כאב וגב תפוס. הנחת העבודה של שיטת מקנזי היא שגויה ואינה פותרת את מקור הבעיה. בשביל להבין מדוע עלינו לבחון את הסיבה העקרית להתפתחות פריצות דיסק צוואריות ומותניות.

הנחת העבודה של שיטת מקנזי

רוב פריצות הדיסק מתמפתחות כתוצאה מבעיות יציבה כלומר חוסר איזון בכוחות על עמוד השידרה. התפתחות פריצת דיסק מותנית היא מול מרכז הכובד של הגוף. לכן כל שיטה הממרכזת את הכאב מול מרכז הכובד רק מכבידה עליו יותר ואינה מתקנת ואינה מבטלת את מקור בעיית היציבה.

בבחינת התרגילים שניתנים למטופל בשיטת מקנזי אנו רואים שברוב המקרים ניתנות תנוחות ותנועות שהאדם שוכב בהם על בטנו. אלו הן תנוחות יוגה מוכרות כגון קוברה ונחש. תנוחות אלה נכללות במה שכרוי ביוגה כיפופים לאחור (back bends). כל הפונים אלינו שסובלים מפריצת דיסק קבלו תרגילים אלה ודווחו על כאבים ותרגול שלא עזר בשיטת מקנזי (אם היו עוזרים לא היו פונים אלינו מלכתחילה).

בשיטת מקנזי לרוב ניתנים למטופל תרגילים מכאיבים על הגחון

כל אדם הבוחן בפשטות את תנועתיות הגב מגלה שכיפוף לאחור הוא מוגבל הרבה יותר מכיפוף קדימה. כיפוף לאחור הוא עומס בלתי רגיל על הגב התחתון ואינו מהווה תנועה טבעית לגב שאמור להתכופף קדימה ללא שום בעיה. כמובן שלהרבה מהסובלים מפריצת דיסק כיפוף קדימה מכאיב או מוגבל ולכן יש לגשת לפתירת בעיה זו כבר בהתחלה ולא בכיפוף לאחור.

ביוגה הטיפולית ידוע שלא ניתן לחזק מקום כואב. כל אחד שעבד עם גופו יודע זאת. כיפוף לאחור מחזק את זוקפי הגב התחתונים שהם סגורים בכאב גם-כך. על כן, אין הגיון בכיפוף לאחור בשלבים הראשונים של העבודה וגם אחר כך תנוחות קוברה ונחש אינן נזקקות בכדי לתקן יציבה. במקרים רבים אף מוסבר למטופל שהמטרה בכיפוף לאחר היא להחזיר את הדיסק הבין-חולייתי למקומו שהיא שטות גמורה.

ההגיון שבמרכוז הכאב בגב הוא בעייתי לכשלעצמו. מדוע להכאיב יותר בעוד שבאמצעות היוגה התרגול עצמו אינו מכאיב בכלל אלא משחרר? ההגיון יהיה לשחרר את הגב שממנו נובעת ההקרנה העצבית על ידי עבודה על הגפיים הכוללת: הארכת שרירי תנועה מרכזיים הנפגעים מהקרנה, חיזוק שרירי ליבה ותיקון יציבה. ליוגה הטיפולית תרגולים יעודיים גם בעבודה איסמטרית על כל צד בנפרד זאת משום שבמקרים רבים ההקרנה משפיעה רק או יותר עד צד אחד של הגוף (יד או רגל).

שיטת מקנזי אינה מפעילה שום מניפולציה של מערכת העצבים. בשל הפגיעה בגב, שרירים רבים ממשיכים לקבל איתות ממערכת העצבים לשמור על תפיסות בכוונה להגן על המקום – למשל גב תחתון. עבודה עם נשימה, תנועה, מתיחה והרפיה ביוגה הטיפולית מתכנתת מחדש את מערכת העצבים בכדי להרפות כאב, לשחרר ולטפח תנועתיות .

בתחקור כל מקרה של פריצת דיסק או בלט אנו מגלים שכל אחד סבל מאיתות כלשהו של הגוף  קודם לכן. כלומר כל אדם שסובל מפריצת דיסק סבל בעבר מכאבי גב. על כן אנו מחפשים פתרון שהיה נכון לשני המקרים המהוויה התפתחות אותה בעיה כרונית על אותו ציר בדיוק.עצם הופעת הקרנות הכאב לא הופכת את בעיית כאב הגב לאחרת. ההגיון יהיה לעבוד עם שיטת תרגול רציפה והגיונית שתהיה נכונה לכל הספקטרום הזה.

היוגה הטיפולית על פי שיטתנו מהווה מסגרת עבודה שלימה שמלווה את האדם ממצב כואב מאוד, מוגבל מאוד, לשחרור מכאבים והקרנות, לתיקון היציבה וחיזוק כל הגוף. היוגה הטיפולית מובילה את האדם ליוגה רגילה שתהווה בעבורו תחזוקת גוף-נפש ורפואה מונעת וכל זאת בתרגול שאינו מכאיב.

לסיכום, הביקורת על שיטת מקנזי בטיפול ושיקום במקרים של פריצת דיסק הם אלה:

1. התרגול מכאיב יותר ואינו מועיל

2. התרגול אינו מותח קבוצות שרירים הנפגעות תמידית מההקרנה העצבית

3. התרגול אינו מתקן יציבה שהיא המקור לבעיה

4. התרגול מנסה לחזק איזורים פגועים

5. התרגול אינו כולל עקרונות עבודה על מערכת העצבים להגברת תנועתיות – בעיקר כיפוף קדימה

6. התרגל מבחין בשוני בין כאבי גב להקרנות עצביות כבעיה נפרדת.

7. במסגרת 10 המפגשים הניתנים בקופה לא פותרת השיטה את מה שהציבה לפניה. היוגה הטיפולית על פי שיטתנו כן משיגה זאת.

ביבליוגרפיה:

MacHado, Luciana Andrade Carneiro; De Souza, Marcelo von Sperling; Ferreira, Paulo Henrique; Ferreira, Manuela Loureiro (2006). "The McKenzie Method for Low Back Pain". Spine 31 (9): E254–62

May, S; Aina, A (2012). "Centralization and directional preference: A systematic review". Manual Therapy 17 (6): 497–506