פראנה, אנרגיית החיים, מחייה, ממלאת ומניעה אותנו ואת כל הסובב אותנו. במאמר קודם הסברנו על מציאותו של הגוף הפראני (פראנהמיה-קושה) שהוא רובד חבוי תחת "גוף המזון" (אנאמאיה-קושה) שהוא גופנו הפיזי והמעטפת החיצונית שלנו. עבור מתרגל היוגה כיוון ההתקדמות הוא פנימה, לרבדים עדינים יותר של קיומנו. לבוא במגע עם הגוף הפראני היא חוויה המעצימה את התרגול ואת הריפוי שאנו מעניקים לעצמנו.
כיצד מורגשת אנרגיה – פראנה ?
הגוף הפראני נמצא במגע ישיר עם חוש החישה, כלומר עם התחושות הפיזיות, כל העת אף אם איננו מודעים לו. הוא מקיים תקשורת עם הגופים האחרים (
גוף האוכל, גוף החשיבה והתבונה).
ככל שנהיה עסוקים במחשבות, כך נחוש פחות את גופנו ותחושותיו. עלינו להבין שכל עוד אנו עסוקים בלחשוב אין אנו מודעים לפראנה וליכולות שלה לחולל שינויים בגופנו. אנו הופכים להיות מודעים לה בשני מצבים: כאשר היא נעה בגוף וכאשר היא נחסמת ותנועתה נפגעת למשל במקרה של כאב. כשאנו מתעוררים בבוקר ומתמתחים באופן שנעים לנו, נוכל לחוש מעין זרמים עדינים באזור הגב והזרועות, זוהי תחושה של פראנה שזורמת, באופן אינטואיטיבי אנו מניעים אותה אחרי קימה בבוקר כדי להתחיל להזרים אותה לכל חלקי הגוף. לעומת זאת כשאין זרימה טובה (מסיבות של מצב מנטלי לקוי, פציעה, יציבה לא נכונה וכו) נחוש תחושות לא נעימות של כאב או נוקשות באותו חלק בגוף. כמו כן תורגש חסימה של פראנה גם בנפש:
חרדה או דיכאון הם סימן לכך שמשהו "תקוע" בזרימת האנרגיה. לכן
תרגילי נשימה, שמניעים את הפראנה יעזרו במקרה זה.
כפי שידוע לנו מהפיסיקה המודרנית, גופנו הוא חלול כמעט כולו. מציאותנו הפיזית, "הדחיסות" שאנו חשים, היא תולדה של קשרים חשמליים בין אטומים ומולקולות שהינם חלולים בעיקרם. על כן, מה שאנו חשים הינם אינטראקציות אלקרו-מגנטיות אשר מפורשות לחשמל עצבי ולתחושות. אותן תחושות הן המפתח לגוף הפראני.
בכדי לבוא במגע עם אותן תחושות אפשר לבצע את התרגול הבא: לבחור תנוחת גוף בה נוכל להישאר ללא מאמץ אך גם ללא תנועה למשך זמן מסוים. להתחיל מריכוז בנשימה ולעבור לריכוז בחלק התחתון של כפות הרגליים. נוכל להרגיש את כפות הרגליים בתחילה באופנים גסים אך עם האימון והריכוז נוכל להפריד תחושות בבהונות, בעקבים, ובחלקים אחרים של כף הרגל. בכל פעם שהריכוז שלנו מופר ואנו חושבים, נוכל לשים לב שתשומת הלב שלנו נעה מכפות הרגליים. בכל פעם שנחזיר את תשומת הלב הריכוז והרגישות שלנו תגבר.
נוכל לתרגל זאת גם בזמן תפקוד רגיל בעולם. נוכל לשים לב לגופנו בכל פעם שניזכר בכך, זהו תרגול של מודעות. אימון זה עוצר את שטף המחשבות. אדם הממוקד בגופו ובתחושות שלו מודע בכל רגע לרבדים אינטימיים יותר של הוויתו ולהרגליו השונים. שינוי הרגלים אלו משחרר ממשקעי עבר (סאמסקרות)
התמקדות בנשימה בזמן תרגול אסנות (תנוחות יוגה) גם מביא אותנו במגע עם הפראנה ומתרגלים מתקדמים לומדים לרכז אותה ולהניע אותה מעלה נגד כוח המשיכה.
סיכום
הרובד האנרגטי נמצא במגע ישיר עם הווייתנו כל העת. אנו נדרשים לתת עליו את הדעת כאשר מורגשת תנועה בו או כאשר היא נתקעת. התמקדות בגוף ובנשימה מביאות אותנו במגע ישיר עם הפראנה ויכולותיה לחולל שינויים בגופנו.
פניה בוואטסאפ